1
2
3
4
5
פיתוח מדדים אזוריים לאיכות חיים

פיילוט עיצוב מדדי איכות חיים אזוריים – נגב מזרחי:

במהלך 2014-2015 התקיימה פעילות לעיצוב מדידת איכות חיים אזורית בנגב. למהלך היו שותפים מרכז השל לקיימות, ארגון שתי"ל, אוניברסיטת בן-גוריון והמכון למנהיגות וממשל.
המהלך הוא מהלך משלים לתהליך עיצוב מדדי איכות חיים לאומיים שהחל ב-2012 בהובלת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, ונערך כפיילוט אזורי באשכול נגב מזרחי.

הפיילוט האזורי כלל שלוש אבני יסוד משמעותיות:

  • סדרת סדנאות שיתוף ציבור ברשויות האשכול, העוסקות בשאלה: מה היא איכות חיים עבורך באזור הנגב המזרחי?
  • סמינר מומחים שנערך באוניברסיטת בן-גוריון, וכלל כארבעים מומחים מתחומי איכות החיים השונים, אשר מתמצאים היטב בנגב, והם נדרשו לשאלת מדדי התוצאה הרלוונטים ביותר לאיכות החיים בנגב המזרחי, תוך הסתמכות הן על הידע המקצועי שלהם, על תוצרי שיתוף הציבור, ועל המדדים הלאומיים לאיכות חיים בתחומם.  
  • כנס מדיניות שעסק בשאלה כיצד הופכים מדדי איכות חיים למדיניות? הדובר המרכזי בכנס היה אורח מיוחד מגרמניה, מומחה עולמי למדדי איכות חיים, ד"ר סטפן ברגהיים. סיכום הכנס (קישור לקריאת סיכום הכנס). בכנס השתתפו קובעי מדיניות מהרמה הלאומית, האזורית, המקומית, נציגי חברה אזרחית ומומחי אקדמיה.

כנס מדדי איכות חיים אזוריים

מדוע יצאנו לפיילוט?

במשך שנים נמדדה ההצלחה של מדינות באמצעות מדדים כלכליים בלבד. בשנים האחרונות גוברת ההבנה שמדדי צמיחה כלכלית  לבדם, אין בהם כדי לשקף נאמנה איכות חיים. המדדים הכלכליים אינם לוקחים בחשבון היבטים נוספים המשפיעים על איכות החיים, בהם הערך הכספי אינו העיקר, למשל איכות סביבה או התנדבות ועזרה הדדית. בדצמבר 2012 החליטה ממשלת ישראל לקדם תהליך של פיתוח מדדי איכות חיים, אשר יוכלו לקחת בחשבון את מירב הגורמים המשפיעים על איכות חיי התושבים .(קישור להחלטה).

כמהלך משלים למהלך זה,  המכון למנהיגות וממשל, שתי"ל  והשל גיבשו פיילוט  לפיתוח מדדים אזוריים לאיכות חיים. הרציונל לכך נבע מתוך ההבנה שהמדינה שלנו אינה מיקשה אחת. יש שונות בין אזורים שונים. סביר כי חלק גדול מהמדדים שיפותחו ברמה הארצית יהיו רלוונטיים לכלל האזורים. עם זאת, בחינת תחומים בקנה מידה אזורי עשויה להציף דברים שברמה ארצית לא יוגדרו כמדדי איכות חיים, אך יהיו בעלי השפעה מכרעת על איכות החיים של תושבים באזור כזה או אחר. לדוגמא, שני אזורים שונים יכולים לזהות תעסוקה ראויה כתחום המאפשר איכות חיים, אולם בעוד באזור אחד מספר מקומות התעסוקה הוא הגורם המשמעותי על איכות חייהם של האזרחים, באזור האחר הזמינות והנגישות אליהם היא המדד המשמעותי בתחום זה. בחירה של מדד אחד מבין השניים תחמיץ את האפשרות לייצר מדיניות מתאימה למאפיינים האזוריים בתחום זה.

סדנת שיתוף ציבור בדימונה

החשיבות של פיתוח מדדי איכות חיים נעוצה בהיותם כלי עבודה המספק מידע, המסייע למקבלי ההחלטות בעיצוב מדיניות  מותאמת ומכוונת לקידום איכות חיי התושבים. גם אם מדובר על מדידה בלבד, זו פעולה שמשפיעה על קבלת החלטות. לדוגמא: אם נרצה להקים תחנת כוח בעיר והמדד המרכזי שלנו יהיה כמות העבודות שיתווספו למשק – כנראה שנקים את התחנה. מצד שני – אם נשתמש במדדים נוספים, לא רק כספיים, כמו הרס משאבי טבע או כמות ילדים שיסבלו מאסתמה – אולי נחליט שלא להקים את התחנה. המדדים הם יעדים – ומכוונים אותנו למדיניות.

 

האיזור אשר הוגדר האיזור בו ייערך הפיילוט של הגדרת מדדים אזוריים לאיכות חיים הוא אשכול נגב מזרחי. האשכול הינו התאגדות אזורית של  11 רשויות  באיזור הנגב המזרחי  אשר פועלות במשותף לקידום איכות חיי התושבים באזור , וכולל את הישובים: דימונה, ערד, ירוחם, מצפה רמון, מ.א. רמת נגב, מ.א. ערבה תיכונה, מ.א. תמר, מ.א. אל קאסום, מ.א. נווה מדבר, חורה, וערערה בנגב.

המרכז לממשל מקומי ופיתוח אזורי

המרכז מסייע ליצירת שתופי פעולה חוצי רשויות לקידום נושאים אזוריים

אשכול נגב מזרחי

התאגדות של 11 רשויות באזור הנגב המזרחי להקמת אשכול משותף